חוקרים: רן בליצר¹, אורלי טמיר², ערן פוליצר³, איתמר רז⁴, רבקה פריאור⁵

רקע: היקף התחלואה והתמותה הקשורה בסוכרת מהווים נטל כלכלי משמעותי על המטופל, מערכת הבריאות והחברה כולה.

מטרות: הערכת עלות מחלת הסוכרת בישראל על פני שנה קלנדרית מנקודת מבט ציבורית, הכוללת עלויות ישירות ועקיפות.

שיטה: מחקר תיאורי מסוג הערכת עלות מחלה שהתבצע רטרוספקטיבית על נתוני שנת 2013 של מבוטחי שירותי בריאות כללית. הערכת מרכיבי עלות עקיפים נעשה על נתוני המוסד לביטוח לאומי. מתוך כלל מבוטחי קופת החולים בני 18 ומעלה, נלקח מדגם מזווג בן 300,000 מבוטחים, בו מבוטחים עם אבחנת סוכרת זווגו על-פי פרמטרים של גיל, מין ומגזר למבוטחים ללא אבחנת סוכרת ששימשו כקבוצת יחוס. הערכת עלויות באוכלוסיית ישראל נעשתה על-ידי אקסטרפולציה מעלויות בקרב מבוטחי הכללית.

ממצאים עיקריים: העלות למבטח של מבוטח סוכרתי גדולה פי 1.75 ממבוטח שאינו סוכרתי. ההוצאה על חולי סוכרת מהווה 33% מההוצאה הכללית, כאשר 14% מההוצאה הכללית (3.5 מיליארד ש"ח) מיוחסת למחלת הסוכרת. הפגיעה השנתית הכוללת ביצרנות המתבטאת בפערים בהכנסה מעבודה היא 4.2 מיליארד ש"ח, ומתוכם 1.9 מיליארד ש"ח ניתן לייחס לאי-ההשתתפות בכוח העבודה בשל נכות. הפגיעה ביצרנות המיוחסת לסוכרת בגין תמותה מוקדמת היא 802 מיליון ש"ח. סכום קצבאות סיעוד, ניידות ושירותים מיוחדים, המיוחסות לסוכרת, עמד על 567 מיליון ש"ח, וסכום ההוצאה על קצבת נכות, המיוחסת לסוכרת, עמד על 615 מיליון ש"ח.

מסקנות: המחקר מדגים חיסכון פוטנציאלי משמעותי עבור המשק בכלל ומוסדות הבריאות בפרט ממניעה של סוכרת, ומהווה בסיס לחישוב הרווח הכלכלי למול עלות של התערבויות למניעת המחלה. המתודולוגיה המוצגת במחקר מתאימה למחלות ותחומי בריאות נוספים.

תאריך סיום המחקר: 02/2017