חוקרים: שירלי בר-לב¹, גליה צבר², אנדה ברק-ביאנקו¹

רקע: מחקרים בעולם מצביעים על שיעור הטמעה נמוך יחסית בקרב מהגרים בני 65+ ומציינים את השליטה בשפה, ופערים תרבותיים כגורמים המרכזיים לתת שימוש. זאת בנוסף לחרדה טכנולוגת המהווה מחסום לשימוש בכלי טלה-רפואה בקרב זקנים. בישראל טרם נעשה מחקר השוואתי המשווה שלוש קבוצות עולים.

מטרות: 1. למפות את דפוסי השימוש בטכנולוגיות רפואה מרחוק בקרב עולים מבוגרים (מברית המועצות לשעבר, צרפת, ואתיופיה), ולבחון את היענותם לאימוץ כלים טכנולוגיים כתחליף לביקורים פיזיים.
2. לזהות את החסמים המונעים את השימוש בשירותים אלו, תוך התמקדות בהבדלים בין ארצות מוצא שונות.
3. לבחון את הקשר בין שפה, אוריינות דיגיטלית ואוריינות בריאות לשימוש בטלה-רפואה.

השערות:
1. דפוסי השימוש בטכנולוגיות רפואה מרחוק מושפעים מרמת האוריינות הדיגיטלית והבריאותית.
2. עולים קשישים נמצאים בעמדת נחיתות כפולה, ולכן טכנולוגיות המעבירות אליהם את השליטה ומבנות סוכנות (agency) יגבירו את השימוש בטלה-רפואה.

שיטה: • שלב א: ראיונות עומק עם 15 רופאים בקהילה ובבתי חולים
• שלב ב: ראיונות עומק עם 30 עולים בני 65+ מצרפת, ברה"מ לשעבר, ואתיופיה
• שלב ג: סקר בקרב 300 עולים ותיקים, לבחינת שימוש בטכנולוגיות רפואה מרחוק, זיהוי חסמים והשפעת השירות על רווחתם הפיזית והמנטלית.

ממצאים עיקריים: בשלושת קבוצות העולים נמצא יחס חיובי לאימוץ טלה-רפואה. בהשוואה לקבוצות העולים האחרות, העולים מאתיופיה סברו שהיותם עולים חדשים מפריעה להם לעשות שימוש בשירותי רפואה מרחוק. בהשוואה לעולים מברה"מ לשעבר, העולים מצרפת ומאתיופיה היו רוצים שהשירות יינתן בשפת האם שלהם.
רגרסיה לינארית המנבאת את השימוש בטלה-רפואה, הראתה שכ-30% מהשונות בשימוש בטלה-רפואה מוסברת על ידי המשתנים: אוריינות דיגיטלית, מצב בריאותי, גישה לטכנולוגיה, ומצב סוציו אקונומי.

מסקנות: יש להשקיע בתוכניות הכשרה להגברת האוריינות הדיגיטלית והבריאותית בקרב אוכלוסיות חלשות, כגון עולים מאתיופיה וצרפת. תוכניות אלו יכולות לכלול סדנאות להיכרות עם הטכנולוגיה והשימוש בטלה-רפואה, תוך דגש על היתרונות הבריאותיים של השירותים. יש להנגיש את מערכות הטלה-רפואה בשפת האם של העולים (אמהרית, טיגרינית) ולהציע תרגום וסיוע בשפות נוספות הנחוצות עבור עולים.

תאריך סיום המחקר: 12/2024