המחקר הלאומי לבחינת השפעות תכנית קיצור תורנויות המתמחים לרפואה (חלק א)
חוקרים: ויקטור נובק1, שרון טוקר2, פאולה פדר-בוביס3
- מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה
- אוניברסיטת תל אביב
- אוניברסיטת בן גוריון בנגב
רקע: תקופת ההתמחות מהווה נדבך משמעותי בתהליך ההכשרה של רופאים בישראל, ומאופיינת בין השאר במתכונת עבודה של תורנויות ממושכות. מבנה התורנויות עבר שינויים רבים במהלך השנים, אך מחקרים שעסקו בהשפעת שעות העבודה הארוכות על מצבם הבריאותי של המתמחים, רמת השחיקהואיכות הטיפול הניבו תוצאות שאינן אחידות או חד משמעיות.
מטרות: בחינת עמדות של צוות רפואי וסיעודי הנוגע למעבר לתורנות של 19+2 שעות, והערכה של מצבם הנפשי, סוציאלי ופסיכולוגי באמצעות מדדי שחיקה ואיכות חיים.
שיטה: איסוף שאלונים שמולאו ע"י אנשי צוות רפואי וסיעודי במחלקות פנימיות ומלר"ד ב-3 בתי חולים טרם התחלת מתווה קיצור התורנויות.
ממצאים עיקריים: נאספו סה"כ 77 שאלונים ב-3 בתי חולים: סורוקה, זיו והמשפחה הקדושה. מתוכם 38 שאלוני מתמחים, 26 צוות סיעודי ו-15 שאלוני צוות בכיר. 65% מהמתמחים תמכו במתווה ומרביתם הניחו שההשלכות יהיו חיוביות על הפרמטרים שנבדקו, למעט שכר ותיאום מקצועי בין מומחים למתמחים. בקרב המומחים 46% תמיכה במתווה אך הניחו השפעה שלילית על מרבית הפרמטרים, למעט השפעה חיובית על רווחתם הפיזית והנפשית של המתמחים.
מסקנות: מרביתם של המתמחים והמומחים שהשתתפו במחקר תמכו במתווה. בעוד המתמחים סבורים שהשפעות המעבר יהיו חיוביות לרוב, המומחים סבורים כי מרבית ההשפעות יהיו שליליות.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: לא ניתן לגזור המלצות מהמחקר היות ובצוע בפאזה אחת בלבד טרם התחלת המתווה וב-3 בתי חולים בלבד. מומלץ להמשיך במחקר בתחום.
מס’ מחקר: ממ/2023/2
תאריך סיום המחקר: 12/2025