חוקרים: אילנה דובובי¹, מיכל השכל איטח², שרון פלס אברהם^1,3

רקע: המעבר לרפואה מרחוק מצריך ממערכת הבריאות לבחון מחדש את גישות ההדרכה למטופלים, במיוחד בהקשר לסוגי הידע הנחוצים לניהול עצמי של סימפטומים. הדרכת המטופל יכולה להתמקד בידע מנגנוני, שמסביר את הרציונל שמאחורי הטיפול, או בידע פרוצדורלי, שמתאר את המשטר הטיפולי עצמו.

מטרות: מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת סוג הידע (מנגנוני לעומת פרוצדורלי) ואת האפקטיביות של הדרכת מטופלים באמצעות טכנולוגיות למידה דיגיטליות על ניהול סימפטומים בקרב חולי סרטן.

שיטה: המחקר כלל ניסוי עם שתי קבוצות: קבוצת ניסוי שקיבלה הדרכה דיגיטלית אשר הנגישה מידע מנגנוני ופרוצדורלי, וקבוצת ביקורת שקיבלה הדרכה כמקובל במחלקה. המדגם כלל 108 חולי סרטן של מערכת העיכול המקבלים כימותרפיה. המשתתפים ענו על שאלונים בנושא ידע, מסוגלות עצמית, ביטחון בקבלת החלטות ודיווח סימפטומים בתחילת המחקר ובסיומו לאחר ארבעה מחזורי טיפול. נתוני פניות למיון נאספו מהרשומות הרפואיות.

ממצאים עיקריים: הממצאים הראו כי למטופלים בקבוצת הניסוי הייתה רמת ידע מנגנוני ופרוצדורלי גבוהה יותר, רמת ביטחון גבוהה יותר בקבלת החלטות, תפיסת חומרת סימפטומים נמוכה יותר ומספר פניות נמוך יותר למיון, בהשוואה לקבוצת הביקורת. מודל רגרסיה לינארית הראה כי ידע מנגנוני וביטחון בקבלת החלטות מסבירים כ 21% מהשונות של פניות למיון.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של שילוב סוגי הידע השונים תוך שימת דגש גם למידע מנגנוני באמצעות כלים דיגיטליים.

תאריך סיום המחקר: 09/2024