המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות (ע”ר)

The Israel National Institute For Health Policy Research

הגירה ומצבה הפסיכוסוציאלי של האם: תמונת מצב והקשר לשימוש בשירותי בריאות והתפתחות התינוק

חוקרים: רונית קלדרון-מרגלית1
  1. ביה"ס לבריאות הציבור, הדסה - האוניברסיטה העברית
רקע: הפרעות-נפשיות הן הסיבוכים השכיחים ביותר שחוות נשים לאחר לידה. הגירה כרוכה בדחק ונמצאה כגורם סיכון לעיכובים התפתחותיים בתינוקות. מחקרים מעטים בדקו את הקשרים בין דיכאון, הגירה והתפתחות תינוקות.
מטרות: לבחון האם הגירה ומצוקה-נפשית לאחר לידה קשורים להתפתחות תינוקות.
שיטה: 1.מחקר קוהורט היסטורי מנתוני טיפת-חלב. 2. מחקר קוהורט פרוספקטיבי: ריאיונות של יולדות מיד לאחר הלידה, 6-8 שבועות ושנה לאחר הלידה. שאלונים שימשו כדי להעריך את מצבה הנפשי של האם בכל אחת מנקודות הזמן ואת התפתחות הילד בגיל שנה (ASQ-3).
ממצאים עיקריים: דיכאון לאחר לידה היה קשור לעיכובים בתחומי התפתחות שונים שונים: שפה (הפקת קולות OR = 1.86), אישי-חברתי (הצבעה על אובייקטים נבחרים OR = 1.48), מוטוריקה-עדינה (תפיסת-צבת OR = 1.47), מוטוריקה-גסה (זחילה OR = 1.35).
בילדים לאמהות מהגרות נצפה עיכוב במוטוריקה-גסה (למשל, הליכה OR=1.60 ו- OR=1.15, אתיופיה ובריה"מ, בהתאמה), מוטוריקה-עדינה (בניית מגדל קוביות OR=1.60 ו-OR=1.45, בהתאמה) וכישורי-שפה (2-3 מילים OR=1.39 ו-OR=1.22, בהתאמה). ילדים לאמהות אתיופיות היו בעלי סיכון כפול לעיכובים בכל המיומנויות בתחום האישי-חברתי.
במחקר הקוהורט פרוספקטיבי, דיכאון נקשר רק לעיכוב בתחום האישי-חברתי (β = -0.44). חרדה נקשרה בעיכובים בתחומים: תקשורת (β = -0.54), אישי-חברתי (β = -0.89), פתרון בעיות (β = -0.57) ומוטוריקה עדינה (β = -0.42).
מסקנות: הפרעות נפשיות לאחר לידה ועלייה מאתיופיה הם מנבאים חזקים לעיכובים התפתחותיים.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: זיהוי ותמיכה באימהות לאחר הלידה עשויים להקטין את הסיכון לעיכובים.
מס’ מחקר: ר/2016/167
תאריך סיום המחקר: 06/2020