חוקרים: ניהאיה דאוד¹

רקע: אלימות נגד נשים הוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כבעיה קשה של בריאות הציבור. נשים רבות נפגעות אלימות מצד בן הזוג (אב"ז) מגיעות לשירותי בריאות על מנת לקבל מענה למצוקה שלהן. לכן, גוברת ההכרה בחשיבות תפקידה של מערכת הבריאות באיתור אלימות נגד נשים ובטיפול בה. בשנים האחרונות מערכות בריאות רבות בעולם קבעו מדיניות והנחיות לגבי סיקור אלימות וטיפול בה. אולם עדיין לא ברור איך סיקור אלימות קשור לשימוש בשירותי בריאות. בישראל, קיים מחסור במחקר בנושא שימוש בשירותי בריאות בקרב נשים נפגעות אלימות בכלל ואלימות בן זוג (אב"ז) בפרט. מטרות במחקר זה נבדוק את הקשר בין חשיפה לאב"ז על סוגיה (פיזי, נפשי וחברתי כלכלי) לבין צריכת שירותי בריאות ונבדוק כיצד סיקור אב"ז במערכת הבריאות וקבלת מידע אודות שירותי סיוע לנשים ישפיעו על קשר זה.

שיטה: מחקר מעקב המבוסס על נתונים ממחקר קודם שלנו שכלל מדגם שכבתי של 1,401 נשים אשר רואיינו פנים מול פנים בזמן הביקור שלהן במדגם שכבתי של 63 תחנות לבריאות המשפחה הפרוסות ב-5 מחוזות של משרד הבריאות בישראל. המידע אודות החשיפה לאב"ז וסוגי אב"ז התקבל מדיווח עצמי של הנשים. לנתונים אלה חיברנו נתונים מוצפנים של שירותי בריאות כללית לגבי צריכת שירותי בריאות במשך שנת מעקב אחת לאחר הראיון בקרב 868 נשים מבוטחות כללית. המידע על שירותי בריאות כלל שימוש ברפואה בקהילה (רופא משפחה, רופא נשים או כל רופא ממומחה) ובית חולים (מספר ומשך אשפוזים במחלקות נשים, כירורגיה ופנימית וכן ביקורים במיון). ערכנו ניתוח רב משתני לכל אחד ממשתני השימוש בשירותי בריאות באמצעות רגרסיה לוגיסטית תוך שימוש ב- (Generalized Estimating Equations) GEE נבנו 5 מודלים שונים בהם תקננו למשתני רקע סוציו-דמוגרפיים וסוציואקונומיים, ולסיקור וקבלת מידע.

ממצאים עיקריים: חלק ממשתני החשיפה לאב"ז כלשהי וסוגי אב"ז היו קשורים לשימוש בחלק משירותי בריאות. כיוון הקשר היה שונה בקרב נשים ערביות לעומת נשים יהודיות, בקרב נשים ערביות חשופות לאב"ז, לעומת לא חשופות היה שימוש מוגבר בשירותי בריאות של רופא נשים, וחדר מיון והיו יותר מאושפזות. לעומת זאת, בקרב נשים יהודיות שחשופות לאב"ז היה פחות שימוש בשירותי רופא נשים, רופא מומחה וחדר מיון. חשיפה לאב"ז לא הייתה קשורה לשימוש ברופא משפחה בקרב שתי הקבוצות של נשים. סיקור או תשאול על אב"ז במערכת הבריאות וקבלת מידע על שירותי סיוע לנשים נפגעות אב"ז לרוב לא היה קשורים לשימוש בשירותי בריאות ולא השפיעו על הקשר בין אב"ז לבין שימוש בשירותי בריאות.

מסקנות: המחקר אושש באופן חלקי את השערתנו בכך שנמצא קשר מובהק בין חלק מסוגי אב"ז לבין חלק ממדדי השימוש בשירותי בריאות, כיוון הקשר היה שונה בין נשים ערביות ליהודיות. עוד נמצא כי סיקור אב"ז וקבלת מידע לא השפיעו על הקשר בין חשיפה לאב"ז לבין שימוש בשירותי בריאות.
ממצאים אלה צריכים להדליק נורה אדומה בקרב קובעי מדיניות, שכן סיקור אב"ז וקבלת מידע היו שונים לפי מאפיינים של הנשים ודווקא נשים שהן נפגעות אלימות ונשים בסיכון לאב"ז פחות עברו סיקור ופחות קיבלו מידע על שירותי סיוע לאב"ז.
לאור זאת, חשוב לרענן את ההנחיות בנוגע לסיקור אב"ז ומסירת מידע על שירותי סיוע בשירותי הבריאות.
דפוסי השימוש השונים והקשר שלהם לאב"ז עשויים להצביע על מחסור בשירותי סיוע סוציאליים ונפשיים בקרב נשים ערביות שמביא לשימוש מוגבר בשירותי בריאות. לכן חשוב לבדוק את מערך השירותים האלה בקרב נשים ערביות במסגרת מחקר עתידי.

תאריך סיום המחקר: 11/2018