חוקרים: קובי פלג¹, בלה סביצקי¹

רקע: טראומה מהווה נטל כלכלי כבד למשק עקב הגילאים הצעירים יחסית של הנפגעים. הנטל הכלכלי נובע מהוצאות ישירות ועקיפות בגין ההיפגעות: עלויות רפואיות של טיפול בפצועים כגון פינוי לבית החולים, אשפוז, תרופות ושיקום, אובדן כושר העבודה הזמני או הקבוע כתוצאה מנכות או מוות בטרם עת. בישראל טרם נערכו מחקרים שמטרתם הייתה לבחון את ההשלכות הכלכליות של הפציעה ואת הגורמים המנבאים את העלויות של הפצועים למשק.

מטרות: לאתר את הגורמים המנבאים את העלות הכלכלית של פצועים למשק הישראלי.

שיטה: אוכלוסיית המחקר: לאחר קבלת האישור מוועדת הלסינקי התבצעה הצלבת קבצי רישום הטראומה של השנים 2008-2013 עם קובץ המוסד לביטוח לאומי. אוכלוסיית המחקר כללה 75,517 פצועים בני 67-21, אזרחי ישראל, שנפצעו ואושפזו באחד מ-20 בתי חולים בישראל הכלולים ברישום הטראומה הלאומי בשנים 2013-2008.
שיטות מחקר: חישוב עלות הפציעה למשק עבור עובדים שכירים טרם הפציעה כללה את הוצאות האשפוז, עלות אובדן פריון העבודה ואת הקצבאות ששולמו בגין הפציעה. מודל לוגיסטי שימש לניבוי העלות של שנת ההיפגעות הראשונה מעל העלות החציונית (31,133 ₪). בקרב פצועים שלא עבדו בעת הפציעה או עבדו כעצמאיים העלות כללה הוצאות אשפוז וקצבאות ששולמו בגין הפציעה (לא היה ניתן להעריך בקרבם את אובדן פריון העבודה). בקרב הפצועים שמתו הערכת עלות מותם נעשתה לפי אובדן שנות חיים פרודוקטיביות. האספקטים הכלכליים של המחקר בוצעו תוך יעוץ עם מומחה בעל שם בכלכלת בריאות.

ממצאים עיקריים: רוב ההוצאות (83%) התרחשו במהלך השנה הראשונה לאחר הפציעה. תוצאות המודל המתוקנן מראות שהסיכוי לעלות מעל החציון הייתה גבוהה יותר באופן מובהק ככל שחומרת הפציעה הייתה גבוהה יותר, בקרב גברים לעומת נשים (פי 2.5 ), בקרב בני 54+ לעומת בני 28-21 (פי 2), גבוה בכ-20% בקרב הערבים והעולים מאתיופיה. פצועים מפעולות איבה התאפיינו בהסתברות גבוהה פי יותר מ-8 לעלות הפציעה מעל החציון לעומת הפצועים מאלימות אחרת. פצועי תאונות דרכים שנפצעו כהולכי רגל ורוכבים על אופנוע התאפיינו בהסתברות של פי 4 לעלות מעל החציון. פצועים בעת נפילה מגובה התאפיינו בהסתברות גבוה פי יותר משלוש לעלויות הגבוהות.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: המחקר הנוכחי לראשונה בישראל בחן את הגורמים המנבאים את עלויות הפציעה למשק. כמעט 50% מהעלויות של השנתיים הראשונות אחרי הפציעה נגרמו כתוצאה מאובדן פריון העבודה. איתור מוקדם, כבר במעמד השחרור מהאשפוז, של פצועים בעלי סיכון גבוה להיעדרות ממושכת מעבודה והפעלת תכנית מקדמת חזרה לעבודה שכוללת היבטים של שיקום, התערבויות במקום העבודה להתאמת סביבת העבודה למוגבלויות של העובד לאחר הפציעה ותמיכה חברתית ממקום העבודה תסייע בקיצור משך השהייה מחוץ למסגרת התעסוקה ותפחית את העלויות למשק.

תאריך סיום המחקר: 12/2018