חוקרים: אביעד טור-סיני¹

רקע: אי-ביטחון תזונתי עשוי לפגוע בתפקוד היומיומי וכרוך בהדרה חברתית. קיים חסך מדעי בשאלת אי-ביטחון תזונתי בקרב אנשים במחצית השנייה של החיים.

מטרות: א. ללמוד על מידת אי-הביטחון התזונתי בגיל המבוגר.
ב. לאפיין בני 50+ המדווחים שסובלים מאי-ביטחון תזונתי.
ג. לזהות גורמים המנבאים אי-ביטחון תזונתי בקרב בני הגיל המבוגר.
ד. ללמוד האם קיימת תחלופה בין מימון פרטי של שירותי בריאות וצריכת תזונה באופן סדיר.

שיטה: מחקר כמותי המבוסס על שימוש בגל החקירה השלישי של סקר המעקב SHARE–ישראל.

ממצאים עיקריים: א. 2.8% מאוכלוסיית המבוגרים סובלים מאי-ביטחון תזונתי כלכלי; 24.7% מהם סובלים מאי-ביטחון תזונתי מסיבות אחרות.
ב. עלייה בשיעור ההוצאה מהכיס על שירותי בריאות מתוך סך ההכנסה, כמו גם הרעה בתפיסה הסובייקטיבית של יכולת המסוגלות הכלכלית מגבירים את הסבירות שמשק הבית לא יוכל להרשות לעצמו לצרוך בשר ו/או פירות וירקות יותר מ-3 פעמים בשבוע.

מסקנות: א. שיעור ניכר מאוכלוסיית המבוגרים בישראל מתמודד עם אי-בטחון תזונתי – הן בשל סיבות כלכליות והן בשל סיבות אחרות.
ב. הגורמים המנבאים מצביעים על פערים חברתיים-כלכליים באי-הביטחון התזונתי אשר אינם מוסברים לחלוטין ע"י גורמים דמוגרפיים.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: א. יש להגביר את מודעות מערכת הבריאות לפרופיל האנשים המבוגרים המתמודדים עם אי-ביטחון תזונתי ולמצב בריאותם.
ב. קיימת חשיבות לצמצום ההדרה החברתית, הבטחת טיפול וביטחון סוציאלי, הבטחת ביטחון כלכלי, ואף לדאוג לקידום תכניות בריאות בקרב מבוגרים.

תאריך סיום המחקר: 06/2018