חוקרים: מנחם בלונדהיים¹, חננאל רוזנברג²

רקע: בזמנים של משבר אפידמיולוגי נוצר צורך קריטי במפגש תקשורתי מהיר, שקוף ויעיל בין מערכת הרפואה ושרותי הבריאות לבין "תרבויות מובלעת" (“enclave cultures,” Sivan 1995) דוגמת הציבור החרדי. השערת המוצא למחקר זה היא שהתקשורת—ציבורית כמו קבוצתית ובין אישית—מייצגת תווך קריטי בין מערכת הבריאות, על הידע המדעי שהיא מייצגת, המוסדות הכלולים בה, והפרקטיקות שהיא מקדמת, לבין מגזרים ותת-קבוצות נבדלים בתוך החברה החרדית.

מטרות: בעתות מגפה הסרת חסמי תקשורת היא אתגר חיוני במיוחד. המחקר הנוכחי בחן את הממשק התקשורתי בין מערכת שרותי הבריאות לבין כלל הציבור החרדי לגווניו, בכדי ללמוד על הדרכים המיטביות להגיע עם מסרים מוסמכים לכל מרכיביו.

שיטה: המחקר מיפה את מקורות המידע שהציבור החרדי, לפלחיו השונים, נחשף אליהם, ונעזר במדדים של רמת האמון שיש לציבור החרדי באותם מקורות. על בסיסו ניתן להעריך מחדש את הערוצים והדרכים שנכון להשתמש בהם כדי "להגיע", עם מידע מוסמך, אל תת-קבוצות בחברה החרדית ואל חתכים שונים שלה.

ממצאים עיקריים: המחקר מצא שבמהלך מגפת הקורונה התחוללו שינויים משמעותיים בסביבת החדשות החרדית, שהביאו לבידול תקשורתי משמעותי בין קבוצות. שורטטה מפה עדכנית של צריכת תקשורת בתוך המובלעת החרדית.

מסקנות: מבחינת צריכת תקשורת יש להתייחס לציבור החרדי כמכלול המחולק לתת קבוצות שמקורות המידע שלו נבדלים בצורה מובהקת, ולפנות לקבוצות משנה אלה על פי המדיה האופיינית להם. בנוסף, נמצא שיש להתייחס לציר כללי החותך את כל קבוצות המשנה, כשקטביו של ציר זה הם חרדים "שמרנים" לעומת "מודרניים".

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: : בכל אחת מתתי הקבוצות העיקריות יש צורך בשימוש במדיה נבדלים כדי להגיע אם למוקדים המודרניים שלהם ואם למוקדים השמרניים. יש מקום למאמץ מיוחד של מערכת הבריאות להגיע לקבוצות קצה שמרניות, בכל אחת מתתי-הקבוצות החרדיות העיקריות, מכיוון ששם מרוכזות עמדות אנטי-ממסדיות דוגמת התנגדות לחיסונים.

תאריך סיום המחקר: 06/2022