חוקרים: רויטל אזולאי¹, אנטוני הימן¹, ליאורה ולינסקי¹, עינת אלרן², רויטל קריב², נתן לדרמן¹

רקע: נמצא כי, 30% מהאנשים עם ממצא חיובי לדם סמוי בישראל אינם מבצעים המשך בירור כלל.

מטרות: איתור חסמים להמשך בירור קולונוסקופי ברמת הפרט, הרופא, התשתיות, הארגון והמדיניות.

שיטה: המחקר נערך בקופות החולים מאוחדת ומכבי וכלל שילוב של שיטות מחקר איכותניות וכמותיות במספר שלבים:
1. מחקר רטרוספקטיבי 2014-2010 לבחינת חסמים לפי משתנים דמוגרפיים, מרחק ממכון גסטרו (GIS) וזמינות.
2. סקר טלפוני: שאלון אקטיביות המטופל (PAM) והתנהגות בריאות 2015.
3. קבוצות מיקוד וראיונות עומק: רופאי משפחה, גסטרואנטרולוגים ומובילי דעה.

ממצאים עיקריים: 1. קבוצת הגיל הצעירה 60-55 מבצעת יותר קולונוסקופיה. ככל שעולים ב-SES, כך עולה שיעור הביצוע. שיעור ביצוע קולונוסקופיה נמוך ב-40% במגזר הערבי.
2. ביצוע המשך בירור קשור באופן מובהק לרכישת ביטוח משלים/פרטי ולא קשור ל-PAM. בנוסף, ביצוע המשך בירור קשור להבנת מהות הבדיקה ותוצאותיה.
3. רופאי משפחה מעריכים פחות את היקף תופעת אי ביצוע המשך בירור. גסטרואנטרולוגים אינם מאמינים ביעילות בדיקת דם סמוי. גם המטופל אחראי לסגירת מעגל הבירור.

מסקנות: 1. קיימים פערים בין אוכלוסיות בביצוע המשך בירור.
2. קיים כשל בסגירת המעגל הטיפולי רופא-מטופל-מערכת.

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: 1. לפתח התערבות ממוקדת בקרב אוכלוסיות מרמה סוציואקונומית נמוכה ומגזר ערבי.
2. לפתח מערכת מחשובית לסגירת מעגל המשך הבירור.
3. לבנות מערכת לתעדוף תורים לקולונוסקופיה לאחר ממצא חיובי בדם סמוי.
4. לשקול לבנות מדד לבחינת סגירת רצף הטיפול ובירור קולונוסקופי.

תאריך סיום המחקר: 02/2018