ילידת תל אביב (1949), גדלה בבאר שבע, בוגרת הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב—בניהול מערכות בריאות (1993  PhD). בשנים 1993–1994 השתלמה בבית הספר לרפואה של  אוניברסיטת רוצ'סטר ניו יורק בתחומי ניהול מערכות בריאות והיסטוריה של הרפואה, משנת 1995 חברת סגל בפקולטה למדעי הבריאות ומשנת 2004  חברת סגל במרכז לחינוך רפואי שבפקולטה. בשנים 1996–1998 נבחרה ליו"ר החברה הישראלית להיסטוריה של הרפואה, ומשנת 1999 הינה מרכזת הפעילות שלה. בשנים 2001–2004 שימשה כראש המחלקה לניהול מערכות בריאות ומשנת 2002 מונתה לחברת הנהלה וחברה בחבר הנאמנים של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות..בשנים 2006–2017, בנוסף להיותה פרופסור מן המניין בפקולטה למדעי הבריאות, מונתה  שורץ לחוקרת במכון גרטנר שבמרכז הרפואי שיבא. עיקר מחקריה במכון גרטנר התמקדו בנושא שרותי הבריאות בישראל בעשור הראשון למדינת ישראל, עם דגש מיוחד על נושא הטפול המאורגן והקרינתי במחלת הגזזת בישראל ובעולם. בשנת  2008  נבחרה לתפקיד סגן מזכ"ל החברה הבינלאומית להיסטוריה של הרפואה (ISHM-International Society for the History of Medicine),  ובשנים 2014-2020 שימשה משנה למנכ"ל הארגון ורכזת המערכת של כתב העת המדעי של הארגון "ווזאליוס (Vesalius). בשנת 2005 בעקבות שיתוף פעולה מחקרי בנושא שירותי בריאות ציבוריים עם עמיתים בקנטאקי ארה"ב, הוענק לה אות הכבוד מטעם מושל מדינת קנטקי על "התרומה לקהילה, למדינת הלאום ולהישגים מיוחדים מכל הסוגים" (Honorable Order of Kentucky Colonels – The Governor of Kentucky and the Commonwealth of Kentucky Honor Award". בשנת 2012 – מאמרה "ממשלת ישראל ושירותי הבריאות של הבדואים בנגב בתקופת הממשל צבאי, 1948-1966" נבחר כאחד מעשרים המאמרים החשובים של העשור על ידי כתב העת המדעי Medical History  של אוניברסיטת קיימברידג'.  שורץ פרסמה עד היום 8 ספרים בנושאי מערכת הבריאות בישראל, 145 מאמרים ופרקים בספרים והציגה מחקריה ב- 200 כנסים . ספרה "קופת חולים, הסתדרות ממשלה" זכה בשנת 2023 בפרס איינהורן "לספרות רפואית עברית". שפרה שורץ נשואה לפרופ' (אמריטוס) דב שורץ, לה שלוש בנות ו-שמונה נכדים.