חוקרים: קובי פלג^1,2, אבי ישראלי^3,4

רקע: מחקרים רבים הוכיחו את התועלת של ניתוח מוקדם של שבר צוואר ירך. מדינת ישראל עושה מאמצים בדרכים שונות מזה זמן על מנת להעלות את אחוז הניתוחים המוקדמים כדי לשפר את ההישרדות.

מטרות: 1) לבחון את הקשר בין גורמי סיכון בתחלואה קודמת ובנטילת תרופות לבין תמותה בניתוחים מוקדמים.
2) לבחון האם קיימת נקודת איזון בין אחוז ניתוחי שבר צוואר ירך ב-48 השעות הראשונות לאשפוז לבין הנקודה בה אחוז התמותה מתחיל לעלות.

שיטה: מחקר רטרוספקטיבי של בני 65 ומעלה אשר אושפזו בשנים 2016-2010 עקב אבחנה יחידה של שבר בצוואר הירך. בוצעה הצלבת נתונים בין רישום הטראומה הלאומי ונתוני קופ"ח כללית. הוצלבו נתוני ניתוחים עם נתוני תחלואה נלווית קודמת ונטילת תרופות. התבצע ניתוח מגמות, ניתוח תיווך ומודלים לוגיסטיים כדי להבין את הקשר בין ניתוח מוקדם, תחלואה נלווית (אבחנות ובדיקות), נטילת תרופות, שנת האשפוז, ביה"ח המנתח, כמו גם מין וגיל המטופלים לתמותה באשפוז ולתמותה לאורך שנה.

ממצאים עיקריים: ניתוח מוקדם תרם להישרדות בכלל הקבוצות, כולל בקרב מטופלים עם תחלואה נלווית. עלייה בתמותה ב-2014 התקיימה אך ורק בקרב בני 85+ ולא נמצאה תלויה בגורמים קליניים. לא נמצאה נקודת איזון שבה נמצא שככל שאחוז הניתוחים המוקדמים עולה, התמותה עולה בהתאם. נמצא קשר הפוך בין ניתוח מוקדם לתמותה עד למצב בו 95% מניתוחי שבר צוואר ירך בוצעו בתוך 48 שעות.

מסקנות: 1. המסקנה החשובה ביותר מהמחקר היא כי ניתוח שבר צוואר ירך מוקדם יעיל ומוריד תמותה בקרב כל הקבוצות, כולל בקרב מטופלים עם תחלואה נלווית ונוטלי תרופות.
2. החלת מדדי איכות הובילה לאחידות מוגברת בין ביה"ח ועם הזמן – לתוצאים טובים יותר. יחד עם זאת, נראה שלתהליכים כאלה נדרש זמן הסתגלות לימוד (שנת 2014).

המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: ניתוח שברי צוואר ירך במקרים המתאימים תוך 48 שעות הינו מוצדק, אך "תקופת למידה" ארגונית של תוצאים מופחתים צריכה להילקח בחשבון בתכנון מדדי איכות.

תאריך סיום המחקר: 08/2019