דף הבית > תקצירי מחקרים > טיפול פליאטיבי ביחידות לטיפול נמרץ: תפקידה של תקשורת בין – רופאים לבני משפחה לשיפור איכות הטיפול
טיפול פליאטיבי ביחידות לטיפול נמרץ: תפקידה של תקשורת בין – רופאים לבני משפחה לשיפור איכות הטיפול
חוקרים: סיגל סבירי1, ורנון ואן הירדן1
- מרכז רפואי הדסה עין כרם
רקע: לעיתים קרובות בני המשפחה מתקשים בהבנת הדיאגנוזה, הפרוגנוזה, הטיפול והמהלך הצפוי של בן משפחתם המאושפז בטיפול נמרץ ועלולים לפתח ציפיות לא מציאותיות, תחושת תסכול וחוסר שביעות רצון מהמצב. בנוסף, גם הרופאים מצדם מתקשים בתקשורת אמתית, כנה ופתוחה עם המטופלים ובני משפחתם, וכי התערבות תקשורתית מובנית עשויה לשפר את איכות הקשר בין הרופא למשפחה.
מטרות: לבדוק האם התערבות תקשורתית מובנית תגדיל את רמת שביעות הרצון בקרב בני משפחה, תפחית את פער הציפיות בין הרופאים לבני המשפחה ותיצור ציפיות מציאותיות יותר אצל בני המשפחה.
שיטה: רואיינו 40 בני משפחה של חולים המטופלים ביחידות לטיפול נמרץ אשר קיבלו תקשורת רגילה עם הרופאים ולאחר מכן 40 בני משפחה שקיבלו תקשורת לאחר הטמעה של כלי תקשורת מובנה.
ממצאים עיקריים: חל שיפור במידת שביעות הרצון של בני המשפחה לאחר ההתערבות בעזרת כלי תקשורת מובנה בשני מדדים: קלות השגת המידע על המטופל ועקביות קבלת המידע על המטופל. בנוסף חל שיפור בתיאום הציפיות בין הרופאים לבני המשפחה בהתייחס לפרוגנוזה, דהיינו סיכויי החולה להשתחרר מבית החולים, יכולתו ללכת ויכולתו לתפקד. כמו כן, עולה כי חל שיפור ביכולת הדיוק של בני המשפחה לגבי תמותה.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: להתערבות תקשורתית מובנית יש פוטנציאל משמעותי לשפר את תיאום הציפיות בקרב בני משפחה של מטופלים בטיפול נמרץ ולשפר את שביעות רצונם. אנו מקווים שבתי חולים אחרים בישראל יאמצו כלי לתקשורת מובנית עם בני משפחה בטיפול נמרץ ויבחנו את תרומתם במחקרים דומים במטרה להעמיק את ההבנה ביחס ליתרונות ההתערבות התקשורתית ולהטמיע אותה בשגרת העבודה והטיפול.
מס’ מחקר: א/2014/106
תאריך סיום המחקר: 08/2019