המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות (ע”ר)

The Israel National Institute For Health Policy Research

הערכה כלכלית של ביצוע בדיקת מוטציות בשכיחות ב-BRCA2/BRCA1 כבדיקת סקר בנשים ממוצא אשכנזי בישראל

חוקרים: אפרת לוי-להד1, אמנון להד2,3, עמיר שמואלי3
  1. המרכז הרפואי שערי צדק
  2. שירותי בריאות כללית
  3. האוניברסיטה העברית
רקע: בדיקת יהודיות אשכנזיות למוטציות BRCA1/BRCA2 עומדת בקריטריונים מקובלים לבדיקת סקר למחלה. אולם, הערכת עלות-יעילות של מדיניות זו טרם בוצעה בישראל. לנשים בריאות, בדיקת BRCA מצויה בסל שירותי הבריאות רק אם ידועה מוטציה במשפחה. הרחבת הזכאות, ובפרט סקר אוכלוסיה (ס"א), עשויה להיות מוצדקת אם תודגם כדאיות כלכלית.
מטרות: ניתוח עלות-יעילות של ס"א ל-BRCA1/BRCA2 באשכנזיות, לעומת גישות בדיקה קיימות:
א. מדיניות משה"ב (מימון בדיקה בסיכון נשאות=>25%).
ב. הגישה הבינלאומית – ע"ס סיפור משפחתי (בס"מ) (סיכון נשאות =>10%).
שיטה: נבנה עץ החלטות וחושבו עלות תוספתית, שנות חיים, ושנות חיים מתוקננות לאיכות חיים (QALY). חושב היחס בין העלות התוספתית ותוספת שנות החיים (ICER). כל זאת להשוואה של ס"א לעומת מדיניות משה"ב וגישת הבס"מ. בנוסף, הוערכה ההשלכה התקציבית של ס"א.
ממצאים עיקריים: לעומת מדיניות משה"ב, גישות הבס"מ וה- ס"א חוסכות עלויות ומלווות בתוספת שנות חיים. ה- ICER/QALY של בס"מ ושל ס"א הוא 78,773-₪ ו-11,055-₪ בהתאמה. נצפתה תוספת חיים: 3.6 ימים ו-7 ימים לגישות בס"מ וס"א בהתאמה, וירידה של 0.2% ו 0.3% במקרי סרטן שד ו-0.3% ו 0.4% במקרי סרטן השחלה.
מסקנות: ס"א היא הגישה היעילה ביותר למניעת סרטן בנשאיות BRCA והיא חסכונית כלכלית לעומת מדיניות משה"ב.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: לאשר מימון בדיקת מוטציות שכיחות לכל אישה אשכנזית, ללא קשר לסיפור המשפחתי.
מס’ מחקר: ר/2017/93
תאריך סיום המחקר: 08/2019