המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות (ע”ר)

The Israel National Institute For Health Policy Research

המעבר מהוסטל לקהילה תומכת: מאפייני מטופלים המתמודדים עם בעיות נפשיות, תפישת נותני השירות וההשלכות על תוצאות השיקום

חוקרים: גליה מורן1, ציפי הורניק-לוריא2, יונתן אנסון1
  1. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  2. מכון פאלק
רקע: עם החלת חוק השיקום בבריאות הנפש (2000) התפתחו שירותי דיור שונים. מטרת מחקר זה היא לבחון את מסגרת הדיור "קהילה תומכת" באופן שיטתי ובראייה מערכתית תוך השוואה למסגרות דיור מסוג הוסטל. בדיקת היבטים הקשורים לתהליכי שיקום ובריאות הדיירים. ובחינת הקשיים והרווחים מנקדות המבט של הצוות, מנהלי המסגרות והספקים שעברו משירות של הוסטל לשירות קהילה תומכת.
שיטה: משולבת – כמותית: בחינת מאגר מידע משולב של משרד הבריאות וביטוח לאומי. איכותנית: ראיונות וקבוצות מיקוד עם אנשי צוות שעברו מהוסטל לקהילה תומכת.
מדגם כמותי: 975 נבדקים בקבוצת ביקורת, ו-975 נבדקים בקבוצת הניסוי.
מדגם איכותני: 28 משתתפים: 9 ראיונות עומק, 19 בקבוצות מיקוד.
ממצאים עיקריים: תמצית הממצאים הכמותיים:
לדיירי ההוסטל ודיירי הקהילה התומכת אפיוני רקע (לאום, ארץ לידה, גיל, מצב משפחתי, מעמד סוציו אקונומי, מחוז מגורים) ומחלה (אחוז נכות נפשית) שונים באופן מובהק. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שני סוגי מסגרות הדיור במדדי השהות במסגרת, אשפוז, שיקום ותעסוקה. כלומר, ממצאי המחקר מראים מצד אחד בבירור על שוני דמוגרפי בין דיירי הוסטלים לקהילה תומכת. מצד שני, הממצאים לא מראים על הבדלים משמעותיים בין דיירי הוסטלים לדיירי קהילה תומכת במדדי התוצאה שנבחנו (משך שהייה במסגרות, אשפוזים ושיקום).
תמצית הממצאים האיכותניים:
שלוש קטגוריות עיקריות:
1. לקראת המעבר - חסמים, אתגרים ודרכי התמודדות ;
2. שינויים במבנה הארגוני ומאפייני עבודת הצוות;
3. קידום תהליכי שיקום של הדיירים ועבודה מכוונת החלמה של הצוות.
מסקנות: - קיימים פערים בין הממצאים הכמותיים ואיכותניים שיש להמשיך ולברר את מקורם.
- היעדר שוני במדדי התוצאה בין הוסטלים לקהילתה תומכת, עדיין תומך ביתרון למודל הקהילה אך לא ברור עד כמה ייחודיות מודל הקהילה התומכת באה לידי ביטוי ביתר שאת לעומת הוסטל כפי שהיה מצופה.
- מומלץ לאסוף נתונים ישירות מדיירים ומבני משפחה (בין אם באופן כמותי או איכותני).
- חסרים נתונים של מדדי אינטגרציה קהילתית והחלמה (ולא רק מדדים קליניים/אשפוזיים).
- יש מקום לערוך מחקר המתמקד בחיבור של הקהילה התומכת לקהילה הרחבה ולבחון ביתר שיטתיות היבט זה; בחינת הקצאה ויישום משאבים לפעילות קהילתית ואינטגרציה בקהילה ועוד.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: - חסרה התייחסות שיטתית מצד קובעי מדיניות לגבי הכנת הארגון וליווי אנשי צוות במעבר מהוסטל לקהילה תומכת.
- יש לתת את הדעת לכך שאוכלוסייה צעירה יותר, אוכלוסייה מהמגזר הערבי, וכן בעלי דרגות הפרעה נפשית חמורות יותר אינם נהנים משירות זה, למרות הציפייה לראות אוכלוסייה מגוונת.
מס’ מחקר: ר/2016/114
תאריך סיום המחקר: 07/2019
דילוג לתוכן