אונקור: מדיניות הטיפול בחולים אונקולוגים בצל הקורונה
חוקרים: גלית הירש-יחזקאל1, עידו וולף2, אנג'לה שיטרית1
- מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות
- המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי
רקע: מגפת הקורונה השפיעה באופן ישיר ובלתי ישיר על חולי סרטן. חולים אלו נמצאו בסיכון גבוה להידבקות בנגיף, למחלה קשה, ותמותה. משום כך, בעת המגפה שונו נהלים במכונים אונקולוגים ובין היתר דווח על שינוי בטיפולים, ואף תוארו מקרים של הימנעות מטיפולים.
מטרות: למפות את ההנחיות של האיגודים האונקולוגים בעולם, בתקופת הפנדמיה של הקורונה, ואת הנהלים שיושמו במכוני הסרטן בישראל ובעולם.
לאמוד את שיעור הקטלניות של קורונה בקרב חולי סרטן, ולהעריך את המאפיינים הקליניים הקשורים עם מחלת קורונה חמורה או תמותה מקורונה, בקרב חולי סרטן בישראל.
לאמוד את שיעור הקטלניות של קורונה בקרב חולי סרטן, ולהעריך את המאפיינים הקליניים הקשורים עם מחלת קורונה חמורה או תמותה מקורונה, בקרב חולי סרטן בישראל.
שיטה: תיאור התנהלות המכונים האונקולוגים בזמן הקורונה בוצע באמצעות: סקר בקרב רופאים אונקולוגים בישראל, סקירת ספרות של מאמרים שבחנו התנהלות של מכונים בעולם, תמצות מובנה של ההנחיות של ארגוני בריאות בינלאומיים.
בחינת היבטים קליניים לתיאור מחלת קורונה בקרב חולי סרטן בוצעה באמצעות: סיכום תיקים רפואיים של חולי סרטן פעילים שאובחנו עם קורונה במספר בתי-חולים בישראל, וניתוח הנתונים לאיתור מאפיינים שקשורים עם מחלת קורונה חמורה או תמותה מקורונה בקבוצה זו.
בחינת היבטים קליניים לתיאור מחלת קורונה בקרב חולי סרטן בוצעה באמצעות: סיכום תיקים רפואיים של חולי סרטן פעילים שאובחנו עם קורונה במספר בתי-חולים בישראל, וניתוח הנתונים לאיתור מאפיינים שקשורים עם מחלת קורונה חמורה או תמותה מקורונה בקבוצה זו.
ממצאים עיקריים: ארגוני בריאות ניסחו הנחיות ייחודיות להתנהלות במכונים אונקולוגים בתקופת הקורונה, כמו לדוגמא ניטור תסמינים בכניסה, טיפול פומי, טלמדיסין ודחיית תורים. רוב מרכזי הסרטן בארץ ובעולם אימצו את האמצעים העיקריים למניעת הדבקה. יתרה מכך, איסור כניסה לבעלי תסמיני קורונה, ושימוש
בטלמדיסין, הם צוינו ע"י 49% ו59%- מהרופאים שהשתתפו בסקר בישראל, כאמצעים שיש לנקוט גם בתקופות רגיעה.
לבחינת מאפייני מחלת הקורונה נכללו 226 חולי סרטן שאובחנו עם קורונה. ממצאי המחקר מדגימים כי חולים אלו היו בסיכון גבוה למחלה חמורה (22%) או לתמותה מהמחלה (17%). שיעור הקטלניות מהמחלה היה גבוה באופן משמעותי מהסיכון לתמותה מקורונה באוכלוסייה הכללית. חולים מבוגרים, חולים שעברו טיפולים בחודש שלפני אבחון הקורונה, וחולי בסרטן המטולוגי וסרטן ריאות היו בסיכון גבוה עוד יותר.
בטלמדיסין, הם צוינו ע"י 49% ו59%- מהרופאים שהשתתפו בסקר בישראל, כאמצעים שיש לנקוט גם בתקופות רגיעה.
לבחינת מאפייני מחלת הקורונה נכללו 226 חולי סרטן שאובחנו עם קורונה. ממצאי המחקר מדגימים כי חולים אלו היו בסיכון גבוה למחלה חמורה (22%) או לתמותה מהמחלה (17%). שיעור הקטלניות מהמחלה היה גבוה באופן משמעותי מהסיכון לתמותה מקורונה באוכלוסייה הכללית. חולים מבוגרים, חולים שעברו טיפולים בחודש שלפני אבחון הקורונה, וחולי בסרטן המטולוגי וסרטן ריאות היו בסיכון גבוה עוד יותר.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: מחקר זה מספק מידע חשוב על ההשפעות של מגפת הקורונה על חולי סרטן ותוצאותיו יסייעו בפיתוח נהלים מיטביים לטיפול בחולי סרטן גם במצבי מגפה עתידיים. בין היתר, יש לשקול שיפור האמצעים של רפואה מרחוק לחולי סרטן. כמו כן, יש לקחת בחשבון כי חלק מההנחיות שאומצו בתקופת הקורונה מתאימים גם למניעת תחלואה זיהומית בקרב חולי סרטן בשגרה.
מס’ מחקר: ר/2020/534
תאריך סיום המחקר: 06/2024