המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות (ע”ר)

The Israel National Institute For Health Policy Research

פיתוח כלי ניהולי תומך החלטה לשימוש מיטבי בטכנולוגיות מתקדמות בבתי חולים

חוקרים: צחית סימון-תובל1, יעקב מורן-גלעד1
  1. אוניברסיטת בן גוריון
רקע: ההחלטה להטמיע את טכנולוגית הריצוף מסוג next-generation sequencing) NGS) במתאר האשפוז כרוכה בשיקולים מרובים.
מטרות: לפתח כלי ניהולי תומך החלטה, המבוסס על קריטריונים קליניים, תפעוליים וכלכליים, לצורך שימוש מיטבי בטכנולוגיית NGS באבחון מחלות זיהומיות בבתי חולים.
שיטה: שיטה: המחקר כלל ארבעה שלבים:
1. סקירת ספרות שיטתית;
2. ראיונות עם מומחים וקובעי מדיניות (n=10).
3. סקר מובנה בקרב מומחים למחלות זיהומיות ומיקרוביולוגיה קלינית ומנהלי מעבדות בארץ ובחו"ל (n=52).
4. פיתוח כלי קבלת החלטות מרובה קריטריונים באמצעות מתודולוגיית analytic network process) AHP) בקרב מומחים אשר השתתפו בסקר (n=17).
ממצאים עיקריים: מופו שלושה מודלים תפעוליים עיקריים ליישום הטכנולוגיה בבתי חולים: 1. ריצוף וביואינפורמטיקה במעבדה המקומית. 2. מיקור חוץ של רכיבים אלה. 3. מודל משולב . בנוסף, זוהו הקריטריונים הבאים: עלות; כוח אדם; תשתיות מעבדה; דרישות ביו אינפורמטיקה; תשתית מחשוב; בקרת איכות; מניע לאימוץ הטכנולוגיה; ומטרת הבדיקה. לפי הראיונות וניתוח תיאורי של ממצאי הסקר, ניכר כי כוח אדם, עלויות ודרישות מחשוב דורגו כקריטריונים המשפיעים ביותר על ההחלטה לאמץ WGS. ברוב הקריטריונים ועל פני רב המודלים התפעוליים, לא היה הבדל בין הדירוג של משתתפים עם ניסיון רב לבין אלו עם ניסיון מועט ב WGS. הדירוג בשיטת AHP העלה שהקריטריון החשוב ביותר בהחלטה להטמעת הטכנולוגיה במעבדה מקומית הוא כח אדם (0.410) ובהחלטה להטמעת הטכנולוגיה במיקור חוץ הוא עלות (0.465).
מסקנות: מחקר זה מיפה לראשונה באופן מקיף את הקריטריונים ותת הקריטריונים על פני מודלים תפעוליים שונים. אמידת המשקלות המדויקים של הקריטריונים השונים שבוצעה במחקר הנוכחי, מהווה כלי ניהולי בכך שהיא מתארת את החשיבות היחסית של הקריטריונים ותתי הקריטריונים ובכך מסייעת למקבל ההחלטות לזהות את הקריטריונים הקריטיים לאימוץ הטכנולוגיה במודלים התפעוליים השונים בהינתן התנאים והמגבלות הייחודיים למסגרת הארגונית בה מתקבלת ההחלטה.
המלצות/ השלכות לקובעי המדיניות: כלי זה צפוי לסייע להטמעה יעילה של הטכנולוגיה כחלק מהשיגרה של תהליך האבחון של מחלות זיהומיות בבתי חולים. מחקר המשך נדרש על-מנת לתקף את ממצאי המחקר הנוכחי באמצעות קבלת החלטות לגבי הטמעת הטכנולוגיה הזו בפועל.
מס’ מחקר: א/2017/75
תאריך סיום המחקר: 10/2019